בס"ד
איפה שאני רוצה להיות במודעות ואיפה אני נמצאת באמת!
שלום לכולם
שמעתי משהו השבוע דרך האינטרנט שהדאיג אותי, והרגשתי את הרגשות המוכרות של דפיקות הלב, של נשימה קצרה והרגשה מתוחה אי שם בבטן.
רגע אחד! תפסתי את עצמי, ומה אם אמונתך? מה אם הביטחון בה', הביטחון היסודי, שכל מה שקורה בא מאת הבורא, לפי ההשגחה הפרטית, והוא הטוב והמטיב?
אך דבר אחד הוא להגיד שאני בוטחת בה' עם השכל או עם הפה כאשר תגובות הגוף מעידות עלי את מצב המודעות האמיתית שלי. הרב אשלג זצ"ל מזכיר לנו שלדבר מהפה לחוץ זה להכחיש את האמת שלנו. בהקדמתו לספר תלמוד עשר הספירות הוא כותב שאברי הגוף לא משקרים. הנה המילים שלו:
″ולא חשוב כלל הדיבור או המחשבה, המצדיקות השגחתו יתברך, בשעה שמתנגדים להרגשת כל האברים והחושים, שאינם יודעים לשקר בעצמם מאונס, כמותם."
לכן כשאנו שמים לב שתגובות הגוף לא מתיישרים עם המחשבה או הדיבור שלנו אנו צריכים להכיר בעובדה שעוד לא השגנו את המידה שחפצנו בה.
מה אפשר לעשות? העליתי את השאלה הזאת לחברותא שלי והיא הציעה לי לדבר על המטרה אליה רציתי להגיע כאילו שכבר השגתיה— זאת אומרת להצהיר, ″אני בוטחת בה'! במקום להגיד ″הייתי רוצה לבטוח בה' ″. או להצהיר בהחלטיות ″אני יודעת שה' הוא הטוב והמטיב, ואני בוטחת בו לגמרי ″. כשאני אומרת את זה במלוא הביטחון הגוף נהיה יותר נינוח, והנשימה מתפשטת בחופשיות ומתעמקת, והשרירים, שהיו מכווצים, רפויים יותר.
אך ההרגשה הנוחה הזאת לא מחזיקה מעמד יותר מכמה רגעים ואני שוב פעם רואה את עצמי מתוחה כקודם. אני רואה שבתוכי יש שתי קצוות. אחת מייצגת איפה שהייתי רוצה להיות, ואחת איפה שהגוף מראה לי שאני נמצאת בתודעתי באמת.
בשלב זה החברותא שלי הציעה לי לעשות דמיון מודרך אשר בו אני עולה על רכבת אקספרס ומגיעה שוב פעם באקספרס למטרתי. לקחתי את עצתה ובאמת יכולתי להצהיר שוב בכל ליבי,″ אני בוטחת בבורא עולם. אני יודעת שהוא הטוב והמטיב." שוב הרגשתי את הרגיעה בגוף.
הרב ברוך שלום הלוי אשלג זצוק"ל מתאר את שתי קצוות אלו בבירור במאמריו שכתב לקראת סוף חייו על העבודה הפנימית לפי הקבלה, כמו שקבל אותה מפי אביו הקדוש הרב יהודה לייב אשלג זצ"ל, בעל הסולם. הוא קורא לשתי קצוות אלו הקיימות בתודעה שלנו ″קו ימין″ ואת ″קו שמאל″ .
קו ימין הוא מצב השלמות, המצב בו אנו מרגישים ומתנהגים מאמונתנו, שהכל, כולל אנו עצמנו, נמצא במצב הכי נכון, בשלמות, ובדיוק כמו שצריך להיות.
הקו השמאלי הוא המצב בתודעה בו אנו מכירים את מצבנו האמיתי – אני מכירים ומודעים לכמה שאנו רחוקים ממטרתנו בפועל. הרב אשלג זצ"ל מלמד אותנו שבכדי להתקדם בסולם הרוחני אנו זקוקים לשתי מצבי התודעה אלה. במילים שלו: אדם לא יכול לרקוד על רגל אחת. ההתקדמות שלנו מתרחשת על ידי תנועתנו מקו אחד לקו השני, כאשר קו הימין, הקו של שלמות וההצהרה היא מצב המודעות בה אנו מגשימים את אמונתנו, והקו השמאלי הוא מצב המודעות שבו אנו מודעים למצבנו האמיתית.
אולי תופתעו לדעת שהקו הימיני הוא מצב התודעה שאנו צריכים להיות בה רוב הזמן .הרב אשלג ממליץ שנעבור לצד שמאל רק לזמן קצר ובצורה מבוקרת .
רוב האנשים בעצם נמצאים במודעות הפוכה! הם חיים את רוב היום בקו השמאלי עם ביקורת עצמית חריפה ותמידית, רק מבקרים את המצב של השלמות והאושר לעיתים רחוקות ולביקורים קצרים- אם בכלל! בכדי להתקרב לה' אנו זקוקים לאור המקיף, האור שיכול להעיר את הכלי שלנו. האור הזה עוד לא נמצא בתוך הכלי בגלל שהכלי עוד לא מוכשר לקבלו אך האור הזה מפרנס אותנו עם האושר הבסיסי שלנו ומעורר אותנו להתקרב לה'. זה האור השייך לקו הימין. אפשרי לחשוב בצורה הגיונית שהצהרות affirmations של קו ימין הן לא אמיתיות, כיון שהן מהוות את המודעות האידיאלית שבעצם הוא אור המקיף שטרם השגנו. אך הן כן אמיתיות כיון שהן קיימות כרשימות בתוך נשמותינו כמו שאנו לומדים בקבלת האר"י שכאשר ה' האציל הנבראים הם יצאו תכף מושלמים בכל תפארתם ומלואם באין סוף ברוך הוא. לה' אין צורך לתהליך כמונו.
הצהרה בקו ימין היא בעצם אמיתית כיון שבאין סוף אנו כבר מושלמים. כאשר אנו מתקשרים עם המציאות הזאת בהתחלה זה מרגיש לנו מוזר, כאלו שעלינו קומה במעלית מהירה והשארנו חלק מהגוף למטה… .
ההרגשה שהגוף למטה היא בעצם הרגשה של הקו שמאל שמיצג את אור הפנימי שהוא האור שהושג באמת בפנימיות הכלי.לכן קו השמאל הוא הקו של האמת, האמת שאנו צריכים להתמודד אתה יום-יום- האמת של מציאות עולם הזה.
קו השמאל הוא המצב תודעה שאנו נוטים ליפול בה במקום ללכת אליה כהחלטה מבוקרת. פתאום אנו שמים לב שאנו תפוסים על ידי דאגה או חושבים או מדברים בצורה שלילית. אז אנו נכנסים לביקורת עצמית רק למצוא את עצמנו תפוסים במעגל קסום של מחשבות שליליות. הענין הוא שהעבודה של קו השמאל צריך לעשות כעבודה מודעת ואין לנו לתת אותו להתגנב ולהפיל אותנו מתי שאנו לא בערנות. כאשר אנו נופלים לעצבות ולצער בצורה כזו זה נחשב, לא לעבודה של קו השמאל אלא למשהו דומה לו הנקרא על ידי הרב אשלג מצב של חסר הכרה. למנוע את זה אנו זקוקים לקבוע לעצמנו זמן קבוע המתאים לנו להסתכל על עצמנו בבהירות ולראות איפה שאנו עומדים באמת בריחוק מה' במציאות של עולם הזה, ולבקש את ה' שיעזור לנו. הזמן הקבוע יכול להיות פעם ביום, פעם בשבוע או אפילו פעם בחודש. אך לא משנה איזה סדר קבענו לעצמו אנו צריכים לדבוק בסדר ולא לשנות באמצע הסדר שקבענו. וכאשר סיימנו עבודתנו בקו שמאל אז חוזרים מיד לתודעה של קו הימין לביטחון שלנו שהכל כשורה לכן קו הימין קבעה כמצב מודעות הרגילה שלנו.
שני קווים אלו של מודעות ערוכים לפי סדור הספירות, הצינורות לאור האלוהי, לפי הערכות שלהן בעולמות העליונים. ספירות קו הימין נקראות ספירות החסד, ואלו של צד השמאל נקראות ספירות הגבורה. ספירות הימין הן ספירות של השפעה ואלו של גבורה הן ספירות של קבלה. האיזון שביניהן שנוצר על ידי הקו האמצעי, הקו הנתון כמתנה על ידי הקדוש ברוך הוא.
לקרוא מאמר של הרב ברוך שלום הלוי אשלג על מצבי קו ימין וקו שמאל נא ללחוץ ימינא ושמאלא ובינייהו כלה
להאזין לבלוג זה כזעור משוד שעור משודר :
