בס″ד

‏יום שלישי ט"ו אייר תשס"ח

 

המציאות כהולוגרמה     כדי לשמוע לשעור הזה נא להקיש http://www.nehorapress.com/images/r4923.67707.m3U

שלום לכולם,

קיימת הרעיון בקבלה שכל המציאות מתנהגת כמין הולוגרמה.

פירושה של הולוגרמה היא שכל המציאות מיוצגת בכל חתיכה ממנה. הרב יהודה לב אשלג ב″הקדמה לספר הזוהר″ כותב ,″ שהו חוק ולא יעבור אשר הכלל והפרט שווים כשתי טיפות מים″ ושכל בן אדם עולם שלם.

כיוון שאני ואתה לא חושבים בדרך כלל במונחים של הולוגרמה היה אפשר להחשיב אינפורמציה זו כתיאורטית בלבד. אך ככול שאני מתבוננת במושג זה, אני רואה כמה שזה עוזר לי בחיים, ואני מתחילה לראות הולוגרמות בכל פינה.

″בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ."

משפט זה פותח את התורה ובשטחיות נראה לנו שמדובר פה על מסר פשוט לגבי הבורא כיוזם ומבצע בריאת העולם הפיזי שלנו.

 אך אולי תופתעו לדעת ששני הכריכים הראשונים של הזוהר ,הספר המרכזי של הקבלה, מתעסקת פחות או יותר עם משפט זה! המשפט עצמו הולוגרמה. המשפט מתאר בתוכו ברבדים של צופן , סוד וספירות, השתלשלות העולמות הרוחניות,  תיקונם ותכליתם במחשבת הבריאה.

המשפט הבא בתורה אומרת, ″והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני התהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים."

בתור ילדה, תמיד משפט זה גרם לי מבוכה מסוימת. כתוב, ″והארץ היתה″, מה זאת אומרת? האם הכתוב מתאר מצב לפני הבריאה? אך איך יתכן מצב כזה? האם הארץ והמים היו איכשהו גם לפני הבריאה? על מה מדובר פה?

רק לא מזמן למדתי ב″זוהר″ ובפירושו של הרב יהודה לייב אשלג על הזוהר″פירוש הסולם″ שהכתוב הזה מתייחס להשתלשלות ולהתפתחות תהליך הבריאה שמאורזת בתוך המשפט הראשון שהוא ″בראשית ברא.″

להכנס לפרטים:

המילה ″ארץ″ מתיחסת לכלי שנוצר באין סוף , שנקרא ″המלכות של האין סוף″, תוהו מתיחס לצמצום , המאורע הראשוני שהתחיל את התהליך של השתלשלות העולמות הרוחניות אשר הכלי מגביל יכולתו לקבל את האור, והאור מסתלק מן הכלי. המילה הבאה ″בוהו″ מתיחסת לרצון הכלי לקבל את האור רק על מנת לתת וכך גורם להתקנת המסך כך שהאור מתקבל בתוך הכלי רק על מנת להשפיע.

 מילת ″חושך″ מתיחסת להצטרפות הספירות מלכות  ובינה, מה שנקרא ″ שיתוף הרחמים בדין", תהליך שנתן אפשרות קיום לעולמות הנבראים. ו "רוח אלוקים מרחפת על פני המים″ , היא תיקונה של החשך, וגורם לאור להכנס.

עברנו עכשו על התהליך  בקיצור נמרץ, אך בזוהר עצמו, וגם  ב″פירוש הסולם של הרב אשלג זצ"ל לוקחים כל חלק של תהליך זה ומתארים תהליך שלם בתוך כל  חלק של התהליך.

 אפשר היה להמשיך את שיחה זאת באותה צורה ולהכנס לפרטי הזוהר ופירושה, אך שאֱלתי היא קצת אחרת: באיזה צורה זה עוזר לי להבין את המציאות בתור הולוגרמה. איך זה משפיע על חיי שאפשר לראות איך כל משפט כולל בתוכו מציאות שלמה, ומשפט אחר מתאר תהליכים בתוך תהליכים?

בעידן החדש של המודעות יש רעיונות שבטבעם הם הולוגרמות הכוללים בתוכם את החכמה המושלמת ואת כל התהליך שמוביל אל החכמה הזאת. אך אם איננו מודעים לענין זה אנו עלולים ליפול לתוך מלכודת.

הנה דוגמה למשל:

 ניקח את המושג "סליחה": אומרים לנו שטוב ורצוי לסלוח לכל מי שפגע בנו. אם אנו לא סולחים אנו בעצם מזיקים את עצמנו, אפילו אנו עלולים להזיק לבריאות הפיזית. להחזיק טינה נחשבת היום לאחת הסיבות לשרטן , לא עלינו. אדרבה  אם אנו נסלח נפתח לעצמנו חירות שפע ואושר.

כל זה נכון, אך כשאומרים לנו לסלוח זה מטעה בצורה מסוימת. הסליחה היא הולוגרמה וכוללת בתוכה עולם שלם. תהליך הסליחה עלולה להיות ארוכה ומורכבת בצעדים קטנים מרובים; אנו צריכים להלחם במאבק פנימי נגד רגשות של מרירות, פגיעה, עלבון ואי צדק. נצטרך  אולי להאבק נגד רצונות לנקום . בקיצור, מערכה שלמה של מחשבות ורגשות. זה תהליך שעלול לקחת שבועות , חודשים אפילו שנים ( אך התקווה היא לתקופה יותר קצרה…) זה תהליך שכולל בתוכו המון עליות וירידות, רגשות של שחרור והתקדמות, ושוב  חוזרים אל מצבים פנימיים כאשר אנו נאבקים עם אותם מחשבות שליליות לפעם נוספת .

 זה תהליך שעלול לכלול תהליכים בתוך תהליכים, אולי אנו נעזרים על ידי יעוץ או טיפול פסיכולוגי. לפעמים לימוד של אומנות קרבי,  למשל טי צי או שי קונג המצרף הרגשות לנשימות ולעבודה גופנית פיזית. בתהליכים האלו אנו נפתחים להטבות שלא צפויות מראש, גם כאשר עוד לא הגענו למטרה המיוחלת.

 האי הבנה של המציאות כהולוגרמה גורמת בלבול להרבה אנשים. אומרים להם לסלוח, או הם קוראים את המסר הזה בספר של התפתחות עצמית של עידן החדש. החכמה אמיתית, אך חלקית. כיון שכאשר טבעה של המציאות ההולוגרמית לא מובנת או לא מודגשת האנשים מרגישים מבולבלים, אשמים, או מלאים רגשות של נחיתות או חסר ערך עצמי כשהם לא מסוגלים לבצע המשימה. הם לא מודעים שהם מבקשים מעצמם לברוא עולם שלם. במקרה אחר הם עלולים לרמות את עצמם ולחשוב שהתהליך הוא קל והם מדמיינים שהם השיגו אותו וכך מטעים את עצמם והמסובבים אותם שהם כבר הגיעו למטרתם, כשבעצם עוד לא עשו כלום.

יש מלכודת אחרת, נפוץ אולי פחות אך מלכודת אמיתית שטומנת בתוכה  את אלו שכן עובדים על עצמם בכנות. הם כל כך נלכדים בתהליך עצמו שהם מתחילים להרגיש ולראות את התהליך עצמו כאילו ללא סוף ולראות את המטרה כבלתי מושגת. בהחלט ממבט האנושי בלבד יש אמת ברגש זה. אמנם התורה הקדושה מלמדת אותנו אחרת. בתלמוד כתוב ″יגעתי ומצאתי תאמין!"

בורא העולם, יוצרנו המשגיח עלינו בהשגחה פרטית בכל פרט של חיינו נכנס לתמונה ונותן לנו כמציאה, כמתנה, כברכה את השגת המטרה . תאמין בזה!

 ויום אחד פתאום נסתובב ונראה שהדבר שהפריע לנו כל כך פשוט נעלם, נסלח ומשוחרר. וכך נברא עולם חדש .  

 

להתענין בספר "מארג לנשמה-הקדמה לספר הזוהר מאת הרב יהודה לב אשלג  www.nehorapress.com