(לשמוע שעור זה כ שעור משודר נא ללחוץ על קישור זה מה עושים ברגשות קשים
בס″ד
מה אפשר לעשות עם רגשות קשים?
שלום לכולם! עבדתי השבוע עם חברה בעבודה פנימית, והחברותא שלי העלתה את השאלה מה ניתן לעשות עם רגשות קשים שאנו מרגישים כאשר מישהו מכאיב לנו.
זו שאלה לא קלה, ועניתי לחברתי שרציתי להתבונן ולראות אם יש משהוא בחומר של הרב אשלג שיכול להאיר על הנושא.
כשאנו סובלים ברגשות קשים אנו רואים שיש בנו נטיות להגיב, כך שאנו עלולים לעבור על הרבה מצוות של התורה, גם מצוות עשה וגם מצוות שלא תעשה, אפילו בלי דעתנו.
קודם כל צריך לשאול את השאלה האם מותר להרגיש רגש קשה?
במבט ראשון זו נשמע כשאלה מוזרה, הלא זה טבעי להפגע כשמישהו פוגע בנו. לא מצפים מאתנו להיות בלי רגשות בכלל, וודאי לבטל את הטבע שה' הטביע בנו זו לא דרך תורה. התורה מלמדת אותנו לתקן את יצרנו ולא לבטל אותו. הבעיות מתחילות כשאנו שומרים ומטפחים את הרגשות הקשים. זה שאנו מרגישים רע כשמישהו פוגע בנו, הרי זו תופעה טבעית בדיוק באותו דרך כאשר אנו נופלים במדרגות, והרגל כואבת לנו. על זה השיחה הזאת לא מדברת. כל עוד שאנו משחררים מיד את הרגשות, הם לא מהווים בעיה. הבעיות מתחילות בטיפוח ברגש הקשה.
כשנו תופסים ומטפחים רגשות קשים הרי זה כאלו אנו אומרים לבורא העולם ″יש משהו לא בסדר בדרך שאתה מנהיג את עולמך″. כמו שאסור לנו לדבר לשון הרע נגד זולתנו גם אסור לנו לדבר לשון הרע נגד בוראנו.אף על פי שלפי חוויותינו אין אנו משיגים את השגחה פרטית בצורה מדויקת אמנם חכמינו זיכרונם לברכה הוראו לנו שה' הוא טוב ומטיב וכל מה שנובע ממנו הוא לטובה. כשאנו שומרים על רגשות קשים זה פגם ח"ו על שמו.
לשמור טינה בעצם משתמש ברצון לקבל לעצמו. זה נשמע מוזר, כיון שבאופן עקרוני היינו חושבים שמשתמשים בקבלה לעצמנו עבור דברים שאנו נהנים, ורגשות קשים משאירים אותנו מדוכים ועצובים. אך יש בהם אנרגיה רבה ואנו מנסים להשיג את האנרגיה הזאת בכדי לקבל תמורה עבור הפגע שקבלנו. האנרגיה הזאת יכולה להביע את עצמו כרצונות לנקמה, טינה, לשון הרע, רצון לקלל או לשנוא. כל אלו הם עוברים ב מצוות שלא תעשה.
הרמב"ם כותב בספר המצוות, על המצוה לא לנקום: ″האזהרה שהוזהרנו מלנקום זה מזה והוא: כגון שעשה הוא מקודם איזה מעשה, ואז לא נחדל מלבקשו עד שנגמלהו כפעלו הרע, או נצערנו כמו שהוא צער אותנו.הזהיר ה' מכך ואמר: לא –תקם ובלשון ספרא: עד היכן כוחה של נקימה"? אמר לו השאילני מגֶלך ולא השאילו . למחר אמר לו השאילני קרדומך? אמר לו איני משאילך' כדרך שלא השאלתני מגֶלך- לכך נאמר : לא תקֹם . ועל המשל הזה הקש בכל הענינים,″. והמצווה הבא אחריו לא לנטור כתב ,″עד היכן כוחה של נטירה? אמר לו השאילנו את מגלך ולא השאילו. למחר אמר לו השאילני קרדומך אמר לו הילך. איני כמותך שלא השאלתני מגלך- לכך נאמר , לא תטור.
תגובותינו כגון אלו כל כך נפוצים שהם אפילו נראים לנו לפי סדר היום אך יהודי השומר תורה ומצוות יזהר להמנע מתגובות כאלו בדיוק באותה מידה שהוא שומר את עצמו מלאכול משהו טרפה ח"ו.
הרב אשלג מביא באחד הקדמות שחבר לכתבי הרי את הכתוב בגמרא דעד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכניס מעדנים לתוך גופו. כי הגוף לשון הקבלה הוא הרצון לקבל לעצמו וכמה שאנו מאכילים את הרצון לקבל לעצמו הוא מתגדל בכוחו ונהיה יותר ויתר בהפכיות הצורה מהמאציל. והאדם אז נמצא בפירוד מבורא העולם. לכן הוא צריך להתאמץ ולהתפלל שלא יטפח את הרגשות הקשים וכך לא מאכיל את רצון לקבל לעצמו. זה נשמע כמשימה בלתי אפשרי .אך הרב אשלג מלמד אותנו בפירושו על הזוהר ″פירוש הסולם″ שתחילתה של כל רגש קשה היא מחשבה שלילית. אמנם הרגשות נראים לנו שהם באים במהירות הבזק , אף על פי כן האמת היא שתחילה שכל רגש היא במחשבה. כשאנו מחווים שרגשותינו פוגעים בנו כל כך מהר זה בגלל שהם עוברים בשביל שמודרך היטב. במחשבותינו או בדבורנו טפחנו הרגלים של מחשבות או של דבור שליליים והם הובילו לרגשות שליליים בצורה שגורה. לכן הם מופיעים לנו כל כך במהירות שאין אנו מודעים למחשבה ראשונה שמאחוריהם אך אם נעקב אחורינית ברוח אובייקטיבית נמצא את תחילת הרגש במחשבה שלילית הזאת
יותר קל לנו לטפל במחשבות מברגשות. הם פחות ממשיים. הם קיימים יותר בכוח מבפועל . הם מתגנבים אל תוך מוחנו ואם איננו נלכדים שם ואנו לא מתחילים להזדהות אתם הם עוזבים שוב. הם עוד לא השתכנו בתוך הגוף כמו הרגש השלילי. אז תפקידנו הראשוני הוא לגלות את המחשבה האוריגנלית שגרם לרגש הרע. עכשו אנו רואים שזה לא היה השכן או בן-המשפחה שגרם לרגש הרע. אין אנו הקורבנות שלהם, אלא היה בנו מחשבה מסוימת שנתפסנו בה שהתחילה שביל המוביל לרגש שלילי. השכן או הקרוב היה רק הממריץ לתהליך שהיה כבר בקיום. חשבונו של המפגיע עם בורא העולם. אדרבה החקר עצמי זה פותח אפשרויות חדשות של בחירה חופשית שלא היו פתוחים אליה מקודם.
אין אני אומרת שאנו חייבים להתיחס לזולתנו כאלו שכל המאורע לא קרה. בדיוק באותו דרך שאנו מבינים שצריך לקחת אמצעי זהירות פעם הבאה ש נעלה במדרגות, יש לנו גם לקחת אמצעי זהירות ביחסנו.
עכשו אפשר היה להמשיך את החקירה הזאת בשלב של המחשבה הראשונית; אך מה עושים כשהרגש כבר שוכן בתוכנו? למדנו שלפעול מכוחו מסוכן, מביא אותנו לעבור על הרבה מצוות חשובות ומכניס אתנו למצב של פירוד מבורא העולם. אמנם יש מושג בקבלה הנקרא ″להעלות מיין נוקבין. פירוש המושג הזה הוא להעלות החסרון לעליון. במדרגה שלנו זה אומר לקחת את הרגש השלילי ומסור את זה לקדוש ברוך הוא כי אין אנו מסוגלים להתמודד אתו כיון שזה יכניס אותנו לסכנת פירוד ולכן אנו מבקשים ממנו שהוא יטפל בחסרון זה עבורנו. זה תהליך שלוקח תרגול אך הוא אפשרי. אני אישית משתמשת באחת הברכות בתפילה עמידה עבור זה. אני מכירה אחד שמשתמש בנפילת אפיים עבור עבודה זו. כל אחד יכול לבחור את דרכו ולהשאיר את הטיפול בבעיה בידי המנהיג האמיתי של העולם. עבודה זו שייכת לצד שמאל של הספירות ושל הכלים, כאשר הכלים של קבלה, במקום לקבל, מחזירים את האור בתור אור חוזר למאציל, ולא מקבלים לעצמם.
וכאשר זכינו להשאיר את הבעיה אצלו, תשאיר את זה באמת אצלו, תניח אותה אצלו ותמשיך בחייך בשמחה ובטחון שהכל בידיים הטובות ביותר של ההשגחה הפרטית הדואגת למחסור של כל אחד ואחת
שיהיה לכם שבוע טוב.
