הרב אשלג פותח את מאמרו בהסבר על מבנה הטבע הבסיסי שלנו ומבחין בו ארבע הבחנות שמהן טבע זה נבנה . ראשית, כל אחד מקבל את החומר הבסיסי שמזה נבנה את אישיותו מהוריו. לפעמים תכונות עוברות בצורה ישירה מדור לדור ואז אנו אומרים “כמו האב כך הבן”, או “התפוח לא נפל רחוק מהעץ.” לפעמים תכונה שהיתה רק נמצאת בכוח בלבד אצל האב מתגלה בפועל בבן. או יכול לקרות שמידה שהביעה את עצמה בקוטביות אצל האב יכול להביע את עצמה בקוטביות ההפוכה אצל הבן . לדוגמה: אם האב היה קמצן הבן יכול להיות או קמצן או נדבן. תכונות כאלו מיצרים את אישיותנו הבסיסית שאנו מקבלים כירושה מאבותינו שהתפתחו במשך דורות רבים וקובעים לנו את הכלים הבסיסיים שלנו שבהם אנו משתמשים בהתמודדות שלנו בעולמינו .
אמנם תכונות אלו נמצאים לראשונה בנו בכוח ורק מתבשלות ונותנות את פירותיהן לפי המשא ומתן המתקיים עם סביבתנו. הסביבה בעצם מהווה את הבחינה השנייה שמייצרת את התכונות שלנו. הסביבה נבנית ממורינו, מחברינו, מספרים שאנו קוראים וכדומה. למשל אחד יכול לכלול בתוכו את הפוטנציאל להיות פסנתרן דגול אך אם הוא לא לומד את הפסנתר הפוטנציאל הזה יהיה חבוי בתוכו ולא יבוא לידי ביטוי.
הבחינה השלישית שמייצרת את תגובותינו לשאלות החיים היא ענין ההרגל. אם למשל יש לאדם לו תכונה של קמצנות אך הוא בא לידי הבנה שזו מידה מגונה הוא יכול לשנות את הטבע הבסיסי שלו על ידי זה שהוא מרגיל את עצמו להתנהג בנדיבות בכל הזדמנות. למשל, אנשים שסובלים מעודף משקל שלרוב הוא בעיה משפחתית יכולים על ידי מאמצים ושינוים בהרגלים לשנות את טבעם הבסיסי ולבוא למצב יותר בריא. אנו רואים שההרגל מהווה כלי מצוין ליצור מה שהרב אשלג קורא “טבע שני”. זאת אומרת לשנות את ביטוי הטבע הראשון שקבלנו כירושה.
הבחינה הרביעית המשפיע עלינו מתיחסת לדברים שנוגעים לנו בעקיפין אך אין לנו קשר ישיר איתם אלא הם חלק מכלל ההשפעות שקשורות למקום ולחברה בה אנו גרים. למשל מצב הביטחוני או מצב הכלכלי.
ארבע בחינות אלו הפועלות עלינו מיצרים את החומר הבסיסי של חיינו כך שהתגובה שכל אחד יתן למצב מסוים תהיה גם ייחודית אך גם נתונה מראש . לכן השאלה שלנו עדיין עומדת בעינה .איפה המקום של הבחירה החופשית? התשובה לשאלה זו הפתיעה אותי, הבחירה חופשית לא נכנסת לתמונה בזמן התגובה חוץ למקרה ספציפי אחד שנגיע אליו בהמשך השעור.. החלטות שלנו נתונות מראש על ידי ארבעה ההבחנות הנ”ל.
הבחירה החופשית שלנו מתבטאת הרבה לפני ההחלטות במצבים קשים אלו. מארבעה ההבחנות שהזכרנו לעיל יש שתיים שהבחירה החופשית שלנו בהחלט יכולה לפעול בהם. על ידי זה שאנו בוחרים סביבה תומכת בשבילנו וכך אנו יכולים להיות יותר בטוחים שכאשר אנו נאלצים לבוא לידי החלטה אנו יכולים לעשות את זה מהמקום הכי מודעת שאפשר. הנה המילים של הרב אשלג על נושא הסביבה במאמר שלו מהמאמר ה”חרות” .
הסביבה כגורם
“… אפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים ודוגמתם. וזה בדומה לאחד שירש כור חיטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממידה קטנה הזו עשרות רבות של חיטים, דהיינו רק בבחירת הסביבה בשביל ה”מצע” שלו, (שהוא במקרה הזה, כור החיטים) שהסביבה היא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החיטה במידה מלאה בשפע. כמו בעבודה לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגידול והצמיחה, כמו כן החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים וימצא ברכה; והכסיל יקח הכל מהמזדמן לפניו ועל כן יהפוך הזריעה לקללה ולא לברכה.
“הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החיטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחיטה הצורה המוחלטת בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.
“… אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו, משום זה ודאי יפול בסביבה רעה או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו, שמתוך זה נעשה מוכרח להשכלות גרועות ורעות המביאים אותו לחטא ולהרשיע … .
לכן המתאמץ בימי חייו ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר — הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן לא מטעם מחשבותיו ומעשים הטובים הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצות לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא “עשה לך רב וקנה לך חבר” (פרקי אבות, פרק א, משנה ו).”
לכן הבחירה החופשית שלנו פועלת לפני ההחלטה באמצעות ההתמדה בלימוד התורה, שהיא חכמת האלוקית. שעיסוק זה מפרנס אותנו בסביבה הטובה ביותר .ועל ידי נוהל של קיום המצוות המעשיות של התורה אנו יכולים להשיג עבור עצמנו טבע שני וכך יכולים לשנות את הנתונים הבסיסיים של חיינו.
אך יש עוד אפשרות שעומדת לרשותנו שנמצא לגמרי מחוץ כל המערכת של הטבע הנברא. וזה הנשמה האלוקית שהיא מהווה את ה’ שבתוכנו. כל אחד ואחת יכול לזעוק לה ‘שיעזור לו. לבקש עזרה מהבורא עולם.
יראת שמים היא מחוץ לכל ההבחן הנברא.., אנו יכולים להגיד בכל מצב שלא משנה לי מה המחיר אנני רוצה להיות בפירוד עם בוראי. למדו אותנו חכמינו זכרונם לברכה ” הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. (ברכות לג:) זאת אומרת שהכל נתון חוץ מיראת החטא. זה תמיד בידינו. או כמו שרבי עקיבא אמר בפרקי אבות “הכל צפוי, והרשות נתונה”.
הייתי נוכחת במפגש השבוע שציין את השנה השלישית מאז הטרגדיה הנוראה של גירוש היהודים מגוש קטיף. היו נוכחים כמה אנשים מגוש קטיף שבאו וספרו על מה שעבר עליהם בימים נוראים אלו והסתכלנו על סרטונים שתיעדו את המאורעות.מה שהתבלט היתה ה- יראת ה’ האדירה שתושבי הקהילות היקרות אלו הדגימו כשהיו במציאות מרה שלא היתה להם שום אפשרות לשנות. במקום לפנות לאלימות ולהרוס את האריגה העדינה של חברתנו הם בחרו ביראת שמים. קישור לסרטון קורע לב ממש נמצא בסוף מאמר זה.
כשאנו פועלים ממודעות של יראת שמים אנו מגיעות לחרות אמיתית. יצאנו לגמרי מכל מערכת הטבע הנתון, ואנו פועלים בתוך מציאות קוסמית שונה לגמרי. כתוב “אין מזל לישראל”. זאת אומרת שדרכי הנשמה, שנקראת “ישראל” לא נתונים מראש והגענו לבחירה החופשית במימד אחר לגמרי.
