בס"ד
עוד מעט והיום הגדול יום כיפור בא אלינו. בתורה כתוב :"והיתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהר: שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשותיכם חוקת עולם.( ויקרא טז כט)
ואני תהיתי מה פירוש המילה "כיפור", ומה עניין "נפשותיכם"?
ב"פירוש הסולם" של הרב יהודה לייב אשלג כתוב "בזמנים ראשונים כשהנהר הזה היה מושך מימיו למטה היו ישראל נמצאים בשלמות, כי היו זובחים זבחים וקרבנות לכפר על נפשותיהם (הקדמת ספר הזוהר אות צו)
כדי להבין מה בדיוק עשו בני ישראל בעבודה הזאת צריך להתבונן על ההרכב של עצמנו. איך אנו בנויים. נתחיל מהרובד החיצוני: יש לנו גוף, שעשוי מעור ועצמות ובשר וכו', ובפנים זה יש לנו נפש בהמי שמפעיל את הגוף ונותן לו חיות. בפשטות אנו לא צריכים לצוות על הלב לפעום, ברוך ה', הלב מבצע פעולה זו לבד. נפש הבהמי נותן לגוף את החיות אך גם את הרצונות והתאוות. תאוות שיש לנו במשותף עם החיות, לאוכל ,לנוחיות, לביטחון, לשלטון, וכו'.אם נכנס עוד רובד פנימה אנו לומדים שיש לנו את נקודת הנשמה, שהיא חלק אלוה ממעל. לכל אחד יש את הנשמה האלוהית הזו אך כמה שהיא מתפתחת מעבר לנקודה קטנה תלוי על כמה אנו מזדהים אתה ופועלים לפי קדושתה. ענין זה שונה בין אדם לאדם כמה מאמץ הוא מכניס למטרה זו.
אז השאלה שאני שואלת את עצמי היא איזה מכל החלקים האלו הוא ה"אני האמיתי"? יש לי את הגוף, יש לי הנפש הבהמי ויש לי הנקודה של הנשמה הקדושה שבלב. איזה מהם הוא אני? אם אנו חוזרים לקטע שלמדנו בזוהר יש בו רמז. כשישראל היו במצב שלמות היו מקריבים קרבנות לכפר על נפשותיהם. עכשו רואים שהחלק שהם מכפרים עליו זה הנפש הבהמי שלהם. למה היו צריכים לכפר עליו? לכפר זה כמו המילה לתת כופר . למה אנו צריכים לתת כופר עליו? התשובה היא בגלל שהתבלבלנו. זה מקרה של הזדהות מוטעה.
אני חשבתי שהנפש הבהמי הוא האני האמיתית, התבלבלתי. אני די בטוחה שהאני האמיתי לא הגוף, זה קל להבין. התחלתי בגוף של תינוק, והגוף משתנה כל הזמן. לרובנו זה ברור שאנו לא הגוף. אך כיון שהנפש הבהמי כולל בתוכו האגו, התאוות, ואפילו האישיות, כולנו מתבלבלים פה וחושבים שהוא ה"אני" האמיתי. האמת היא שבלתי אפשרי לחיות בעולם ולא להתבלבל, וכיון שאנו מזדהים אתו הוא גורם לנו לחטוא. זה בעצם מהווה החטא, שאנו תאבים למשהו וחשובים שזה משאנו רוצים באמת. כשאנו רודפים לאחר משהנפש הבהמי אומר לנו.
איך עם ישראל היו מכפרים עליו? היו לוקחים בהמה ( הקרבנות לא היו סתם קרבנות של בהמות אלא נלקחו בהמות שייצגו את החלק של הנפש הבהמי שרדפנו אחריו). והיו סומכים ידיים על ראש הבהמה ואומרים וידוי על הבהמה. ואחר כך היו מקריבים אותו לקורבן. אפשר לראות אלמנטים אלו בסדר התפילה ביום כיפור. היום אין לנו קרבנות אך העבודה שבלב, התפילות, עומדת במקום הקרבן. וגם יש הוידויים בסדר התפילה של יום הכיפורים.
.
מה אנו מענים ? הנפש הבהמי. אנו לא מאכילים אותו ולא ממלאים תאוותיו ביום זה. זה הכופר שאנו משלמים ובזה אנו מקבלים בחזרה את הזיהוי האמיתי שלנו. אנו לא הנפש הבהמי אנו באמת חלק אלוקה ממעל ששוכן בתוכנו בנשמה. וכך אנו עושים תשובה שהיא בעצם תשוב ה.' שתשוב הה' בתוכנו למקום המרכזי הפנימי והאמיתי שתהיה בית לשכינה הקדושה שבתוכנו. עבודתנו ביום הכיפורים מנקה ומטהרת אותנו מהבלבול על עצמנו מהותנו, ונותנת לנו להתחיל את השנה החדשה נקיים מאשליות ובלבולים קודמים ולהתחיל שוב בהבנה אמיתית של העצמי שבתוכנו.
שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה
